מינרלים

המינרלים הם הרכיבים האנאורגאניים במזון.
קימים יותר מ 18 יסודות מינרליים דרושים ליונקים. בהגדרה, מאקרומינרלים דרושים לתזונת החיה בכמויות גדולות יותר ואילו מיקרומינרלים או יסודות קורט דרושים בכמויות קטנות הרבה יותר.
מאקרומינרלים: זרחן, סידן, כלור, מגנזיום, אשלגן, נתרן, גופרית.
מיקרומינרלים: ברזל, אבץ, נחושת, סלניום, יוד, כרום, פלואור, קובאלט, מוליבדן, בור, מנגן
בין תפקידים המינרלים השונים: יצירת מבנה השלד, שמירת מאזן חומצה-בסיס ומאזן הנוזלים בגוף, תפקוד תאי, הולכה עצבית, כיווץ שרירים ועוד…

קיים מספר אין סופי של אפשרויות אינטראקציות בין מינרלים. האינטראקציות בין המינרלים יכולות להיות סינרגיסטיות (שני המינרלים פועלים באופן משלים זה לזה על ידי חסכון או החלפת המינרל האחר או שהשניים ביחד מגבירים תפקוד ביולוגי) או אנטגוניסטיות (נוכחות של מינרל אחד מפחיתה העברה או ההשפעה ביולוגית של האחר) ויכולות להתבצע באמצעות מנגנונים שונים המתרחשים:
1. במזון במהלך עיבודו
2 . במערכת העיכול
3 . במהלך הספיגה
4 . ברמת הרקמות
5. בצינורות ניקוז ההפרשות
כתוצאה מכך, האיזון הנכון בין המינרלים השונים במזון הוא חיוני ומורכב. פרט לאינטראקציות בין מינרלים לבין עצמם, יש גורמים רבים אחרים המסייעים לקבוע את איכות ספיגת המינרל. אלה כוללים את: א. המבנה הכימי של המינרל, ב . כמויות ויחסים של רכיבים תזונתיים אחרים שיש להם השפעה על המינרל, ג. גיל ומין חיית המחמד, ד . צריכת המינרל בהתחשב בצרכים (אגירה בגוף), ה. גורמים סביבתיים,ו . גורמים תזונתיים אחרים כגון תכולת הסיבים במזון.
חוסר איזון אלקטרוליטי יכול להיגרם בין היתר במצבי שלשול, הקאות, חום, התייבשות, מחלת לב כרונית, מחלות כליה, מחלות אנדוקריניות כרוניות (לדוגמה מחלות של בלוטת האדרנל, ההיפופיזה, התירואיד/הפארהתירואיד), מתן תרופות כגון תרופות משתנות ועוד.